יעקב מנחם נ' מסחר ת"א

החלטה

1.לפני בקשתו של מר יעקב מנחם (להלן – המבקש) מיום 25.3.10 להארכת מועד להישפט.

2.ביום 6.11.11 ניתנה החלטה לפיה בשל תקלה לא ניתנה החלטה עד היום.

3.ניתנה הוראה לצדדים להודיע עד ליום 1.12.11 האם הם מבקשים להופיע בפני או כי קיימת הסכמה כי ההחלטה תינתן על סמך החומר שבתיק.

ביום 17.11.11 התקבלה הודעת המשיבה כי אין לה התנגדות כי ההחלטה תינתן על סמך החומר שבתיק.

המבקש לא הגיב ולפיכך הוארך למבקש המועד להודיע עמדתו עד ליום 1.12.11 .

עד היום לא התקבלה עמדת המבקש ולפיכך ניתנת החלטה על סמך החומר שבתיק.

4.לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות מטעמי המשיבה.

5.העובדות בעיקרן אינן שנויות במחלוקת.

הודעת הקנס נשלחה למבקש ביום 1.7.01 הודעת הקנס חזרה בציון "לא נדרש". הבקשה הוגשה כאמור ביום 25.3.10.

6.כאשר מוגשת בקשה להארכת מועד להישפט מתעוררת שתי שאלות, הראשונה האם הודעת הקנס הומצאה כדין שממועד זה מתחילים להמנות מרוץ הימים העומד לקנס לצורך הגשת בקשה להישפט (סעיף 8(ג) לחוק עבירות מנהליות התשמ"ו – 1985, והשניה האם התקיימו השיקולים לצורך הענות לבקשה.

7.אשר להמצאה, הודעת הקנס נשלחה לכתובת המבקש: רח' טרומפלדור 52 בית דגן.

כתובת זו מופיעה על פלט מרשם האוכלוסין (נספח ב' לתגובה) והיא הכתובת אותה ציין המבקש בבקשתו לבית הדין.

סעיף 35 לחוק העבירות המנהליות קובע כי הודעת קנס יכולה להימסר "במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה; התאריך שבאישור המסירה ייראה כתאריך ההמצאה".

הסעיף ממשיך וקובע כי שר המשפטים רשאי להתקין תקנות משלימות בעניין המצאת מסמכים, גם תוך סטייה מהוראות הסעיף (סעיף 35(ד) לחוק).

תקנה 15 לתקנות העבירות המנהליות, אשר הותקנו בהתאם לסמכותו של השר מכוח סעיף 35(ד) לחוק, קובעת כדלקמן:

"הודעה או מסמך אחר שיש להמציאו לאדם לפי החוק, ניתן להמציאו במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם; היום העשרים לאחר המשלוח כאמור ייראה כתאריך ההמצאה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או המסמך מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנועתו מלקבלם".

מכאן, שעצם משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה יוצר חזקה בדבר המצאתה כדין של ההודעה, אלא אם עמד הנמען בנטל והוכיח שלא קיבל את ההודעה "מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלם".

עצם העובדה שההודעה חזרה בציון "לא נדרש" אינה מספקת כדי להפריך את חזקת ההמצאה; "התעלמות מהודעה על משלוח דואר רשום אינה אלא עצימת עיניים, שאינה יכולה להוות בסיס לטענה על אי המצאת הודעת הקנס (עפ"א 44/66 שלום בוסקילה – מדינת ישראל, מיום 14.5.07).

8.המבקש אינו טוען כנגד ההמצאה ולפיכך גם לא סתר את חזקת ההמצאה.